איך בוחרים מה ללמוד: מיפוי נטיות, היכרות עם המקצוע וייעוץ לימודים
בחירת תחום לימודים אינה חייבת להיות הימור. כך ממפים תחומי עניין, בודקים את המקצוע מבפנים ומפיקים תועלת מייעוץ מקצועי.
אחרי הצבא, הטיול הגדול או כמה שנות עבודה, מגיעה השאלה שמלווה כמעט כל צעיר וצעירה בישראל: מה ללמוד. הלחץ מגיע מכל הכיוונים. ההורים שואלים, החברים כבר נרשמו, והתחושה היא שמדובר בהחלטה אחת שתקבע את כל החיים. בפועל, רוב האנשים מחליפים כיוון מקצועי יותר מפעם אחת, ותואר הוא נקודת פתיחה ולא גזר דין. ועדיין, מדובר בהשקעה של שנים ושל כסף רב, ולכן שווה לקבל אותה בצורה מסודרת ולא מתוך בהלה או אופנה.
להתחיל מעצמכם: נטיות, כישורים וערכים
ההחלטה נשענת על שלוש שאלות שונות, שכדאי להפריד ביניהן. מה מעניין אתכם, כלומר באילו נושאים אתם מוצאים את עצמכם קוראים ומתעמקים גם כשאיש אינו דורש זאת. במה אתם טובים, כלומר אילו משימות באות לכם בקלות יחסית. ומה חשוב לכם בחיים: ביטחון תעסוקתי, שכר, משמעות, עצמאות, זמן פנוי, עבודה עם אנשים.
תרגיל פשוט הוא לעבור על העבר. אילו מקצועות אהבתם בתיכון, איזה תפקיד בצבא או בשירות הלאומי נתן לכם סיפוק, מה חברים מבקשים מכם לעשות עבורם. דפוסים שחוזרים על עצמם שווים יותר מכל שאלון. חשוב להבחין גם בין תחביב למקצוע: מי שאוהב לצלם בחופשות לא בהכרח ייהנה מלצלם אירועים חמישה ערבים בשבוע. כדאי להעלות את הדברים על הכתב. רשימה של עשרה תחומים שמסקרנים אתכם, ולצידה עשרה שברור לכם שלא, מצמצמת את השדה מהר יותר ממה שנדמה.
לבדוק את המקצוע, לא רק את התואר
טעות נפוצה היא לבחור תואר לפי שמו ולגלות רק בשנה השלישית מה עושים איתו. לפני שנרשמים, כדאי לברר לאילו תפקידים התואר מוביל בפועל, האם נדרשים אחריו התמחות, בחינות רישוי או תואר מתקדם, ואיך נראה יום עבודה רגיל. משפטים, פסיכולוגיה, ראיית חשבון והוראה, למשל, הם מסלולים ארוכים בהרבה משלוש שנות התואר הראשון.
המקור הטוב ביותר הוא אנשים שעובדים בתחום. שלוש או ארבע שיחות קצרות עם אנשי מקצוע בשלבים שונים של הקריירה מלמדות יותר מעשרות שעות גלישה. שאלו מה הם אוהבים בעבודה ומה שוחק אותם, מה היו רוצים לדעת מראש, ולאן פנו חבריהם לספסל הלימודים. רוב האנשים שמחים לספר, ורק צריך לבקש.
שוק העבודה: שיקול חשוב, לא יחיד
אי אפשר להתעלם משאלת הפרנסה, אבל גם לא כדאי לבחור רק לפיה. ביקוש לעובדים משתנה, ותחום שנחשב היום לוהט עשוי להיראות אחרת כשתסיימו את הלימודים. מה שנשאר יציב יותר הן מיומנויות רוחביות: חשיבה כמותית, כתיבה, אנגלית, עבודה עם נתונים ועם אנשים, ויכולת ללמוד דברים חדשים. מידע על תחומי עיסוק, על דרישות התפקיד ועל מגמות בתעסוקה מפרסמים גופים ממשלתיים ומוסדות הלימוד עצמם, ושווה לקרוא אותו בעין ביקורתית: נתון על שכר ממוצע אינו מספר מה מרוויחים בשנים הראשונות, ולא כמה מהבוגרים עובדים בכלל בתחום.
כדאי להבין גם את טווח האפשרויות שהתואר פותח. יש תארים ממוקדים, שמכשירים למקצוע מוגדר, ויש תארים כלליים, שמשאירים דלתות רבות פתוחות אך דורשים מהבוגר לבנות את הכיוון בעצמו באמצעות התנסות, עבודה בזמן הלימודים והתמחות. מי שבוחר בתחום שהביקוש בו נמוך יכול לשלב חוג נוסף או להוסיף לימודי תעודה, וכך להרחיב את האפשרויות שלו.
מבחני נטיות וייעוץ לימודים: מה אפשר לצפות מהם
מכוני הכוונה מקצועית, יחידות ייעוץ במוסדות האקדמיים ויועצים פרטיים מציעים תהליכים שמשלבים שאלוני נטיות, מבחני כישורים ושיחה אישית. חיילים משוחררים זכאים במקרים רבים לסיוע בהכוונה, ושווה לברר זאת. תהליך טוב אינו מסתיים בשם של מקצוע אחד, אלא במפה: כמה כיוונים שמתאימים לפרופיל שלכם, עם הסבר מדוע.
חשוב להגיע לייעוץ עם ציפיות נכונות. השאלון אינו יודע עליכם יותר ממה שעניתם בו, והיועץ אינו מחליט במקומכם. הערך שלו הוא בסדר שהוא עושה במחשבות, בשאלות שלא שאלתם את עצמכם ובמידע עדכני על מסלולי לימוד. לפני שבוחרים יועץ פרטי, כדאי לברר מה הכשרתו, כמה מפגשים כולל התהליך ומה מקבלים בסופו.
להתנסות לפני שמתחייבים
הדרך הטובה ביותר לדעת אם תחום מתאים היא לטעום ממנו. ימים פתוחים נותנים רושם ראשוני, אך אפשר ללכת רחוק יותר: לשבת כשומעים חופשיים בהרצאה או שתיים, לקחת קורס מקוון בתחום, לקרוא ספר מבוא, או ללמוד קורס בודד לפני ההרשמה לתואר מלא.
גם עבודה או התנדבות בסביבה הרלוונטית שוות הרבה. מי ששוקל הוראה יכול להדריך או לחנוך תלמידים, מי שחושב על סיעוד או רפואה יכול להתנדב במסגרת רפואית, ומי שמתעניין בתכנות יכול לבנות פרויקט קטן בכוחות עצמו. אפשר גם לבקש להתלוות ליום עבודה אחד של איש מקצוע. כמה שעות במשרד, במעבדה או בכיתה מפריכות לא מעט דימויים שנבנו מסדרות טלוויזיה. ההתנסות עונה על שאלה שאף מבחן אינו עונה עליה: איך אתם מרגישים כשאתם עושים את הדבר הזה שעות ארוכות.
ואם טעיתי? על שינוי כיוון
הפחד מטעות משתק רבים, ולכן כדאי לדעת שהמערכת גמישה יותר ממה שנדמה. סטודנטים רבים מחליפים חוג אחרי שנה, ובמקרים רבים אפשר לקבל הכרה בחלק מהקורסים שכבר נלמדו. גם אחרי התואר יש דרכים לשנות כיוון: תואר שני בתחום אחר, לימודי תעודה, הסבה מקצועית.
מה שכדאי להימנע ממנו הוא דחייה אינסופית בהמתנה לוודאות מוחלטת. ודאות כזאת אינה מגיעה, והיא מתבהרת רק תוך כדי תנועה. החלטה טובה היא החלטה שהתקבלה על סמך מידע סביר, בדיקה כנה והתנסות. ואם אחרי סמסטר או שניים מתברר שהכיוון שגוי, גם זה מידע חשוב, ולא שנה אבודה.
בחירת תחום לימודים היא תהליך של צמצום הדרגתי: מתחילים בהיכרות עם עצמכם, ממשיכים בבדיקת המקצוע והשוק, נעזרים בייעוץ ומתנסים בקטן. מי שעובר את השלבים האלה מגיע ליום ההרשמה עם בחירה מנומקת, וגם עם הידיעה שאם יהיה צורך, אפשר יהיה לתקן.