דפנה תייר

חיזוק משפחתי

 

"אצלנו בבית, כשהייתי ילדה" - מספרת לילך באחת הפגישות שעסקה בנתינת חיזוקים חיוביים לילדים - "הדרך בה הורי ידעו להביע את הערכתם הייתה בעיקר בנתינת כסף. זה בלט במיוחד סביב ציונים: במועד קבלת התעודות אחיי ואני ידענו שבהתאם לרמת הציונים תהיה כמות המזומנים שנקבל. וזה לא היה קשה לחשב, משום שלכל ציון היה תג המחיר שלו... החוויה הזו הייתה כה שלילית בעיני שנשבעתי שאני לעולם לא אבטא באופן שכזה את הערכתי על הישגיהם של ילדיי. ואכן כך נהגתי, ואת ההוכחה שדרכי נכונה קיבלתי כשבני הראה לאבי, סבו, את התעודה המצוינת שקיבל. אבי התמוגג מנחת וכהרגלו משנים עברו שלף מכיסו שטר מכובד והושיט לבני. זה הסתכל על השטר בתהייה, לא מבין כלל וכלל מה בדיוק סבו רוצה ממנו. "קח, זה בשבילך חמוד" אמר אבי בחיוך אוהב. בני הביט בסבו, הביט בי, עיניו מביעות אי הבנה של המתרחש. "זה בשביל התעודה הטובה שקיבלת" הבהיר אבי. הנכד הביט בו במבוכה - "אבל למה?... מה?... אני לא מבין... מה זה?...לא צריך, סבא". ואני צפיתי מהצד, לא התערבתי אבל הייתי כל כך גאה. גאה בכך ששפת החיזוקים הזו כל כך זרה לבני שהוא לא מצליח לרדת לסוף דעתו של אבי. באותו רגע ידעתי שבחרתי בדרך חינוך שבעיני טובה יותר, דרך בה הישגיהם של ילדיי לא מוערכים בחיזוקים חומריים אלא בחיזוקים משמעותיים הרבה יותר - חיזוקים רגשיים".

 

לילך מייצגת חשיבה חינוכית ראויה. חשיבה חינוכית זו מובחנת לטובה במיוחד על רקע עידן החומרנות בו אנו חיים. הורים רבים נוטים להרעיף על ילדיהם שפע חומרי בלתי נתפס. לפעמים נדמים חדרי ילדים אלו לסניף מוקטן של אחת מרשתות הצעצועים הגדולות: החדר גדוש במאות צעצועים ומשחקים הגולשים מן המדפים וממלאים כל פיסת רצפה אפשרית. רבים מהצעצועים האלו ניקנו וניתנו לילד בעקבות משהו שעשה או דבר מה שהצליח בו וזאת בתמורה להבטחת הוריו שאם יעשה זאת או יצליח בזה - יקבל פרס או מתנה.

 

אין לפסול באופן גורף נתינת חיזוקים גשמיים וחומריים. כמובן שמדי פעם זה בסדר לתת גם חיזוק כזה.

 

השאלה היא המינון, כמובן. אך בכל מקרה, עקרונית, יש העדפה של נתינת חיזוקים מילוליים ורגשיים שבאים לידי ביטוי במילים חמות, מעריכות ומשבחות, בחיוך, בחיבוק, בנשיקה ובמחוות כגון מחיאות כפיים (מתאים יותר לתינוקות ולפעוטות). כל אלה מהווים נדבכים חשובים ביותר בבניית הדימוי העצמי החיובי של הילד.

 

ולכבוד יום המשפחה - הצעה לעוד סוג של חיזוק: חיזוק משפחתי, תרתי משמע.

 

במשמעותו הראשונית: כשאחד מבני המשפחה התמודד בהצלחה עם אתגר או הגיע להישג מסוים - הוא בוחר (אם יש צורך - בעזרת ההורים) בילוי משפחתי שהיה רוצה לממש בחברת שאר בני המשפחה. זה יכול להיות משהו בסגנון של יציאה לטיול בשבת, לצאת לאכול פיצה או גלידה, לצפות יחד בסרט ועוד ועוד. נכון, לעיתים זה עשוי להיות כרוך בהוצאה כספית, אך עדיין הדגש הוא על זמן האיכות המשפחתי. בן המשפחה חש שכל המשפחה חוגגת את הצלחתו איתו ובזכותו.

 

משמעותו השנייה של החיזוק המשפחתי הוא תרומתו לחיזוק ההווי המשפחתי, ובמיוחד לחיזוק הקשר בין בני המשפחה ותחושת ה"אחד בשביל כולם וכולם בשביל האחד". תחושות השתייכות ושותפות המתבטאות ברצון לחגוג בחיק המשפחה את ההישג וההצלחה.

 

יצירת תחושה של "גאוות יחידה" שכזו בקרב כל אחד מבני המשפחה היא אחת הדרכים הטובות יותר התורמות בו זמנית הן לחיזוק חיובי לפרט המוערך, והן לחיזוק הקשר המשפחתי. יתרונה הנוסף - שלא כמו צעצועי הפלסטיק למיניהם המתכלים עם הזמן, זיכרונות משפחתיים משותפים אלו משאירים את חותמם לשנים רבות.

 

אז בפעם הבאה שהילד מקבל תעודה טובה ולכם מתחשק לצ'פר אותו על זה - תנו לו להציע בילוי משפחתי משותף בה תחגגו את הישגיו.